אף על פי שוַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב ולא יצא למערכה צבאית גלויה, הכתוב מתאר כי וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שכן עצם תכנונו להרע נחשב למעשה מלחמה של ממש. מערכה זו ניטשה באמצעות כוח הדיבור, והיא התבטאה בכך שוַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם. הניסיון להטיל קללה היווה סכנה ממשית השקולה למלחמה פיזית, אך ה' התערב והפך אותה לברכה כדי להטיל אימה על אומות העולם. מהלך אלוהי זה גם מנע טעות עתידית, כדי שכאשר פרצה מגפה בעקבות חטא בעל פעור, יבינו הכול שזהו עונש ישיר מאת ה' ולא תוצאה של קללת בלעם.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק ט׳
וַיָּ֨קׇם בָּלָ֤ק בֶּן־צִפּוֹר֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א לְבִלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר לְקַלֵּ֥ל אֶתְכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.