יהושע, פרק כ״ד, פסוק ט״ז

וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר באופן ספונטני ונחרץ, מבלי להמתין למנהיגיהם, מתוך פליאה והתמרמרות על עצם המחשבה שיפנו לעבודה זרה. באומרם חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת יְהֹוָה, הם מצהירים כי נטישת ה' היא בלתי נתפסת לאחר שפדה אותם ממצרים, הגן עליהם בדרכים ועשה עבורם ניסים גלויים. הם מבינים כי אין כל היגיון לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שכן אלו אלוהויות זרות ומנוכרות שאפילו לא הצליחו להגן על עובדיהן המקוריים. אף על פי שייתכן שבתחילה התכוונו להשתמש באלילים רק כאמצעי תיווך, הם מקבלים על עצמם בסופו של דבר עבודה ישירה ומוחלטת לה', מתוך מחויבות מלאה בדומה לזו של יהושע.