כאשר וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, הוא ביסס את קבלת עבודת ה' מתוך אהבה והציב עדות לדורות כדי שהעם לא יסור מדרך זו. במסגרת זו וַיָּשֶׂם לוֹ יהושע, כלומר קבע עבור העם ולפי דעה אחת גם עבור עצמו, חֹק וּמִשְׁפָּט. מושגים אלו מתארים את חוקי התורה ומשפטיה שהעם קיבל עליו מחדש או תקנות חברתיות קבועות, ויש המפרשים שהם מבטאים את אופן קבלת הנהגת ה': החוק מסמל הסכמה להנהגה נסתרת מתוך אמונה שהכול לטובה, והמשפט מסמל את ההנהגה הגלויה והצודקת. כדי לתת תוקף למעמד שנערך בִּשְׁכֶם, נכתבו הדברים בספר תורת ה' והוקמה מצבת אבן גדולה כעדות.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק כ״ה
וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.