קרה לכם פעם שהייתם צריכים לבחור בין משהו הגיוני וברור לבין משהו שאין בו שום היגיון? כשיהושע שואל את בני ישראל במי הם בוחרים להאמין, הם עונים לו תשובה חכמה מאוד. הם נזכרים בכל החסד והאהבה שה׳ העניק להם לאורך הדרך, ומבינים שזה פשוט בלתי אפשרי לעזוב אותו. הם מסבירים ליהושע שאין שום היגיון לעבוד את האלילים של מצרים, כי הרי ה׳ הציל אותם מידם, ואין סיבה לעבוד את האלילים של העם האמורי, כי ה׳ ניצח אותם וגירש אותם מפניהם. בני ישראל גם מבינים היטב את האחריות שלהם: הם יודעים שאם יתנהגו בצורה רעה כמו העמים שהיו בארץ לפניהם, הם לא יוכלו להמשיך לגור בה. לכן, העם מכריז ואומר ליהושע גַּם אֲנַחְנוּ, כלומר, בדיוק כמו שאתה הבטחת שאתה והמשפחה שלך תעבדו את ה׳, כך גם אנחנו מקבלים על עצמנו לעבוד אותו בנאמנות.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק י״ח
וַיְגָ֨רֶשׁ יְהֹוָ֜ה אֶת־כׇּל־הָעַמִּ֗ים וְאֶת־הָאֱמֹרִ֛י יֹשֵׁ֥ב הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵ֑ינוּ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ נַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּי־ה֖וּא אֱלֹהֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.