תחשבו על הרגשה של ביטחון, כשמישהו שאתם הכי סומכים עליו שומר עליכם מקרוב. בני ישראל הרגישו בדיוק כך, ולכן הם הבטיחו שלעולם לא יעזבו את ה׳ לטובת פסלים ואלילים. כשהעם אומר על ה׳ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ, הוא מתכוון לכך שה׳ בכבודו ובעצמו הוציא אותם ממצרים. ה׳ לא שלח שליחים או עוזרים כדי להציל אותם. למרות שהוא כל כך גדול וקדוש, הוא בחר לשמור עליהם באופן אישי, לעשות להם ניסים שאפשר ממש לראות בעיניים, ולהגן עליהם לאורך כל המסע הארוך בין העמים השונים.
מתוך ההבנה הזאת, העם מבין שאין שום היגיון לעבוד אלילים. האלילים של הגויים נקראים אלוהים אחרים כי הם מתנהגים כמו זרים, כמו מישהו "אחר" ומנוכר שלא באמת אכפת לו. הם לא עונים ולא עוזרים למי שקורא להם, והם לא יכלו לעמוד בפני ה׳. לעומת זאת, ה׳ פועל למען העם שלו כל הזמן, ולכן ברור להם שיבחרו לעבוד רק אותו.