היחס למזון שהוקדש לה' דורש זהירות רבה, והאזהרה מופנית כלפי זרים האוכלים תרומה או כהנים האוכלים אותה בטומאה. במעשה זה וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם, כלומר הם מעמיסים על עצמם, או שהכהנים מכשילים את העם ומביאים עליהם, עונש כבד ורוחני של עֲוֺן אַשְׁמָה. עונש חמור זה חל דווקא בְּאׇכְלָם, כאשר הם נהנים מן הקודש, ולא במצב שבו רק השחיתו או איבדו אותו. חומרת המעשה נובעת מהקביעה כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם, שכן מרגע שהדבר הוקדש, ה' בעצמו מחיל עליו את הקדושה ואין לאדם רשות להפקיעה ולנהוג בו מנהג חולין.
ויקרא, פרק כ״ב, פסוק ט״ז
פרשת אמור
וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאׇכְלָ֖ם אֶת־קׇדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.