קרה לכם פעם שביקשו מכם להכין משהו מיוחד, אבל לא הסבירו לכם איך בדיוק עושים את זה? סביר להניח שהיה לכם קשה מאוד להצליח. בדיוק בגלל זה, כשהתורה מבקשת מאיתנו לקיים את המצוות, היא מחלקת את המשימה לשני שלבים חשובים. המילה וּשְׁמַרְתֶּם לא מדברת על שמירה כמו של שומר בשער, אלא על לימוד. כדי לקיים מצווה כמו שצריך, אנחנו חייבים קודם כל ללמוד את ההלכות שלה, להבין את הכללים ולשמור אותם היטב בתוך הראש והלב שלנו. הלימוד הזה גם גורם לנו לצפות ולהתרגש לקראת הרגע שבו נוכל לקיים את המצווה.
רק אחרי שלמדנו והבנו, אנחנו מגיעים אל השלב השני, שהוא וַעֲשִׂיתֶם, כלומר הביצוע של המצווה בפועל במעשים שלנו. הכלל הזה היה חשוב במיוחד עבור הכהנים שעבדו במשכן, שהיו צריכים להקפיד על כל פרט קטן בעבודת הקורבנות ולעשות אותה עם המחשבה הנכונה ביותר. אבל התורה לא מסתפקת רק במעשים. היא מסיימת במילים אֲנִי ה', כדי להזכיר לנו שה' רואה בדיוק מה קורה בתוך הלב שלנו. הוא יודע אם עשינו את המצווה מתוך אהבה אמיתית ורצון טהור לעשות טוב, או רק בגלל שרצינו לקבל משהו לעצמנו. כשאנחנו גם לומדים, גם עושים, וגם משתדלים שהכל יהיה מכל הלב, ה' רואה את המחשבות הטובות שלנו ושמח בהן.