אדם פרטי המבקש כפרה רשאי לבחור להביא כֶּבֶשׂ רגיל בן שנה שעדיין קטן בגידולו, וְאִם זה מה שיָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת, עליו להקפיד שזו תהיה נְקֵבָה תְמִימָה ללא מום. התורה מקדימה הפעם את אזכור העז לכבש כדי ללמד ששני המינים שקולים במעלתם, אף שהעז בולטת יותר כקורבן חטאת ומעוררת בושה פומבית המביאה למחילה שלמה. הפיצול בין פרשיית העז לפרשיית הכבש נועד ללמד הלכות ייחודיות, כמו הקרבת הזנב השמן של הכבש, וכן חוקים עקרוניים לכלל קורבנות החטאת. לבסוף, הלשון המדויקת יְבִיאֶנָּה מלמדת שאם הפריש קורבן והוא אבד ונמצא, עליו להביא בהמה אחת בלבד מתוך השתיים, גם אם עבר על אותה עבירה מספר פעמים.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק ל״ב
פרשת ויקרא
וְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קׇרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.