קרה לכם פעם שראיתם משהו חשוב קורה, והייתם היחידים שיודעים את האמת? תארו לעצמכם שמישהו מסרב להחזיר כסף שהוא חייב לחבר שלו, ואתם ראיתם הכל ויודעים מי צודק. התורה מלמדת אותנו שיש לנו חובה חשובה לעזור ולהגיד את האמת כדי לעשות צדק.
כאשר אדם בוחר לשתוק ולא לספר את מה שהוא יודע בבית הדין, התורה קוראת לזה וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. עצם השתיקה היא חטא, כי בגלל שהעד הסתיר את האמת, החבר הפסיד את הכסף ששייך לו. לפעמים התובע או השופטים דורשים מהעדים להישבע שיגידו את האמת. התורה אומרת וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, והכוונה היא לאדם ששומע שמבקשים ממנו להישבע כדי לברר את האמת.
החובה הזו חלה כאשר וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, כלומר כשהאדם יכול להיות עד כי הוא ממש ראה את המקרה קורה בעיניים שלו, או שהוא יודע על המקרה בדרך אחרת, למשל אם הוא שמע את האדם מודה שהוא באמת חייב את הכסף. במצב כזה, התפקיד של העד הוא לקחת את האירוע שקרה ולתת לו תוקף קבוע וברור כדי שהשופטים ידעו מה לעשות.
אבל אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, כלומר אם העד יחליט לשתוק ולא להגיד את מה שהוא יודע בפני השופטים, הוא נושא באשמה. למרות ששופטים בבית הדין לא יכולים להעניש אדם רק בגלל שהוא שתק, ה' רואה הכל ויודע שהוא כבש את עדותו והסתיר את האמת. כשאדם שותק במקום לעזור לברר את האמת, הוא בעצם הופך להיות שותף למעשה הלא טוב של מי שלקח את הכסף, ולכן חשוב כל כך תמיד לדבר ולהוציא את האמת לאור.