יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כששני אנשים עושים הסכם בסוד ואין אף אחד אחר בחדר? כשאדם נותן לחבר שלו כסף או חפץ כדי שישמור עליו, הרבה פעמים הם עושים את זה בשקט, בלי שאף אחד אחר יראה. אבל האמת היא שיש שם עוד מישהו, העד היחיד שנמצא איתם תמיד הוא ה'. לכן, אם חס וחלילה אדם משקר ולוקח לעצמו רכוש שלא שייך לו, הוא לא רק פוגע בחבר שלו. התורה קוראת למעשה כזה מַעַל בַּה', כי אותו אדם בעצם מתנהג כאילו ה' לא רואה אותו ולא יודע את האמת.
התורה מתארת כמה מצבים שבהם אדם וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, כלומר משקר בכוונה לאדם שקרוב אליו ומכחיש את האמת. זה יכול לקרות בְּפִקָּדוֹן, כשמישהו מקבל חפץ רק כדי לשמור עליו ומסרב להחזיר אותו. לפעמים זה קורה בתְשׂוּמֶת יָד, שזה כסף שניתן כהלוואה. מצב אחר הוא בְגָזֵל, שזה לקחת משהו בכוח מאדם אחר. ויש גם מצב שבו אדם עָשַׁק את חברו, שזה אומר שהוא לא לקח חפץ מהבית של החבר, אלא פשוט שומר אצלו בסתר כסף שמגיע לחבר ומסרב לתת לו אותו, כמו למשל משכורת על עבודה שהוא עשה.
כשמישהו לוקח כסף שלא שלו וגם גורם לחבר שלו להיראות כמו שקרן, הוא פוגע באמון החשוב שבין בני אדם. בגלל שזה מעשה שנעשה בכוונה, מי שעושה את זה צריך גם להחזיר את מה שלקח וגם להביא קורבן מיוחד, כדי לתקן את מה שקלקל ולחזור להיות ישר וטוב, גם מול החברים שלו וגם מול ה'.