קרבן המנחה היומי של הכהן הגדול מבטא את התמסרותו המוחלטת לעבודת ה'. וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו, כלומר הבן הראוי לרשת את התפקיד ונמשח במקומו, יַעֲשֶׂה את המנחה כחובה קבועה. במקרה שהכהן נפטר וטרם מונה מחליף, יורשיו או הציבור מממנים את הקרבן, והמילה אֹתָהּ מלמדת שבתקופת ביניים זו המנחה אינה מפוצלת לבוקר וערב אלא מוקרבת בפעם אחת. ציווי זה הוא חׇק־עוֹלָם נצחי לכל הדורות, התקף גם בתקופות שבהן הכהן מתקדש לתפקידו בבגדיו בלבד ללא שמן משחה. בניגוד למנחת ישראל רגילה, מנחה זו מוקרבת כָּלִיל תׇּקְטָר, כלומר נשרפת בשלמותה על המזבח ואסורה באכילה, כסמל לכך שהכהן מוסר את כל קיומו ורווחתו לה'.
ויקרא, פרק ו׳, פסוק ט״ו
פרשת צו
וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חׇק־עוֹלָ֕ם לַיהֹוָ֖ה כָּלִ֥יל תׇּקְטָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.