ויקרא, פרק ח׳, פסוק כ״ו

חשבתם פעם איך מתכוננים לתפקיד הכי חשוב בעולם? כאשר אהרון ובניו התכוננו להפוך לכוהנים, משה הכין עבורם מנחה מיוחדת. סל מלא במאפים הונח לִפְנֵי ה'. בניגוד לבעלי החיים שהמתינו בחוץ כדי לשמור על הניקיון והקדושה של המקום, הלחמים כבר היו מוכנים וקדושים, ולכן הם המתינו ממש בתוך המקדש. מתוך הסל הוציאו כמה סוגים של מאפים. הראשון היה חַלַּת מַצָּה. המילה חלה מזכירה את המילה מחול, שזה ריקוד במעגל, כי המאפה הזה היה עגול ועבה. בגלל שהוא היה כל כך עבה, היו צריכים להיזהר מאוד שהוא לא יחמיץ ויתפח. המאפה השני נקרא לֶחֶם שֶׁמֶן, והוא קיבל את השם הזה כי שמו בו כמות כפולה של שמן. אחרי שלקחו את הלחמים, משה עשה פעולה מיוחדת, וַיָּשֶׂם עַל הַחֲלָבִים וְעַל שׁוֹק הַיָּמִין. את הלחמים תמיד מניחים הכי למעלה. מתחתיהם שמו את הַחֲלָבִים, שהם החלקים הכי טובים והמובחרים של הקרבן, וגם את שׁוֹק הַיָּמִין, שזה החלק התחתון של הרגל. בדרך כלל, החלק הזה ניתן במתנה לכוהנים, אבל בגלל שאהרון ובניו עדיין לא היו כוהנים רשמיים אלא רק למדו את התפקיד, החלק הזה הוקדש כולו לה' והונח על המזבח.