ויקרא, פרק ח׳, פסוק כ״ד

פרשת צו

Leviticus 8:24Sefaria

וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֤ה מִן־הַדָּם֙ עַל־תְּנ֤וּךְ אׇזְנָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַֽמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

יצא לכם פעם להתכונן לתפקיד ממש חשוב ומרגש? כשבני אהרן התכוננו להתחיל את התפקיד שלהם ככוהנים, הם עברו טקס מיוחד עם פעולות שיש להן משמעות עמוקה. בהתחלה, משה קורא לבני אהרן להתקרב אליו. המילה וַיַּקְרֵב מתייחסת רק אליהם, כי אהרן בעצמו כבר עמד כל הזמן קרוב למשה.


במהלך הטקס, משה שם מעט דם על שלושה איברים בגוף של הכוהנים כדי להגן עליהם רוחנית ולשמור עליהם מכל פגיעה. הבחירה באיברים האלה אינה מקרית. קודם כל, הוא שם דם על תְּנוּךְ אׇזְנָם, שזה החלק התחתון של האוזן. זה מסמל שהכוהנים הם אנשים חופשיים לגמרי שמוקדשים לעבודה קדושה. אחר כך הוא שם דם על בֹּהֶן יָדָם, כלומר על האגודל. האגודל היא האצבע המרכזית והכי חשובה ביד, וזה מסמל שהידיים שלהם קדושות ומוכנות לטפל בכלים של המשכן. לבסוף, הוא שם דם על בֹּהֶן רַגְלָם, הבוהן של הרגל, כדי לקדש את ההליכה שלהם אל הקודש שתהיה מלאה במעשים טובים, בשלום ולשם ה׳.


התורה מדגישה שהדם הונח בדיוק על הצד הימני, כלומר על האוזן, היד והרגל הַיְמָנִית. הסיבה לכך היא שצד ימין נחשב תמיד לצד חשוב, חביב וקדוש יותר. בסוף התהליך המדויק הזה, משה לקח את הדם שנשאר בכלי וזרק אותו עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, כלומר מסביב למזבח, כדי להשלים את טקס ההקדשה של הכוהנים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ג
פסוק כ״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.