יצא לכם פעם להתכונן לתפקיד ממש חשוב? אהרן עומד להפוך לכהן הגדול, וזהו רגע מרגש מאוד. משה מכין קרבן מיוחד לכבוד האירוע. הפעולה של משה מתוארת במילה וַיִּשְׁחָט, ויש למילה הזו מנגינה מיוחדת ונדירה בתורה שגורמת לקרוא אותה לאט לאט. למה? כדי להראות כמה הקרבן הזה חשוב ומרכזי בטקס, ולכן משה פעל ברוגע ובלי למהר.
בזמן הטקס, משה לוקח מעט מדם הקרבן ושם אותו על שלושה איברים בצד ימין של גופו של אהרן. האיבר הראשון הוא התְּנוּךְ, שזה החלק התחתון והרך של האוזן. האיבר השני הוא הבֹּהֶן של היד, האצבע שאנחנו קוראים לה היום אגודל. והאיבר השלישי הוא הבֹּהֶן של הרגל, שהיא האצבע הגדולה של הרגל.
למה נבחרו דווקא האיברים האלה? יש כאן מסר חשוב לכל מנהיג. האוזן נבחרה כדי להזכיר לכהן הגדול שהוא חייב תמיד להקשיב היטב למצוות של ה׳, וגם להיות קשוב לצרכים ולבקשות של העם. היד נבחרה כדי להזכיר לו שמנהיג לא יכול רק לשבת ולנוח, אלא הוא צריך להיות איש של עשייה שפועל למען כולם. והרגל נבחרה כדי ללמד אותו ללכת בענווה, ותמיד להמשיך להתקדם ולהשתפר, כי מי שלא צועד קדימה בעצם הולך אחורה. הבחירה באצבעות גם מזכירה לנו איזה פלא עצום הוא גוף האדם, שהרי ה׳ ברא אותנו בחכמה כה רבה, ולכל אצבע ואצבע יש תפקיד מיוחד שעוזר לחושים שלנו, ואין שום חלק בגוף שנברא סתם.