חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מקבל תפקיד מיוחד וחד פעמי? בימים החשובים שבהם הכינו ופתחו את המשכן, משה רבנו קיבל תפקיד כזה: הוא שימש ממש כמו כהן גדול. בדרך כלל, כשמביאים קרבן למשכן, מניפים כמה חלקים שלו ביחד כפעולה אחת. אבל הפעם, משה לקח רק את הֶחָזֶה מתוך הקרבן, שנקרא מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים, ועשה פעולה מיוחדת: וַיְנִיפֵהוּ - הוא הניף אותו לגמרי לבדו. למה הוא הניף אותו בנפרד? כי שאר החלקים הוקטרו על המזבח, אבל החלק הזה לא נועד למזבח אלא ניתן מלכתחילה כמתנה. התורה קוראת למתנה הזו לְמָנָה, שזה אומר חלק שמחלקים ונותנים לכהנים. בגלל שמשה שימש באותו זמן ככהן, הוא זכה לקבל פעם אחת את המנה המיוחדת הזו ממתנות הכהונה.
ויקרא, פרק ח׳, פסוק כ״ט
פרשת צו
וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הֶ֣חָזֶ֔ה וַיְנִיפֵ֥הוּ תְנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה מֵאֵ֣יל הַמִּלֻּאִ֗ים לְמֹשֶׁ֤ה הָיָה֙ לְמָנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.