יצא לכם פעם לעשות טעות, ואז להרגיש הקלה עצומה כשהבנתם שסלחו לכם לגמרי? ביום המיוחד שבו מתחילים להשתמש במשכן, ה׳ רוצה שכל עם ישראל ירגיש את ההקלה הזאת ויתחיל דף חדש וטהור. משה פונה לאהרן הכהן ומבקש ממנו: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר. משה רוצה שדווקא אהרן ידבר ישירות אל העם, כדי שכולם יראו שאהרן ראוי להיות הכהן הגדול ושה׳ סלח לו לחלוטין על חטא העגל. עכשיו, אהרן הוא זה שפונה לעם באהבה ומדריך אותם איך להתקרב לה׳.
אהרן אומר להם: קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל. למה נבחרו דווקא החיות האלו? העגל מראה שה׳ סלח להם על חטא העגל, והשעיר נועד לתקן את מה שקרה מזמן כשמכרו את יוסף, שם האחים השתמשו בשעיר עיזים. שני המקרים האלו קרו בגלל קנאה ומריבות. לכן, כדי להיות טהורים באמת, עם ישראל צריך לתקן שני דברים יחד: גם להיות חברים טובים אחד של השני וגם להתקרב אל ה׳. העם מתבקש להביא את העגל בתור קרבן לְעֹלָה, שהוא קרבן מיוחד שבא לנקות את המחשבות הלא טובות שהיו להם בלב.
יחד איתם הם מביאים וָכֶבֶשׂ, שמסמל את הרצון של העם ללכת אחרי ה׳ באהבה, ממש כמו שכבש צעיר הולך בביטחון אחרי הרועה שלו. כל הבהמות האלו צריכות להיות בְּנֵי שָׁנָה, כלומר בשנתן הראשונה, והן חייבות להיות תְּמִימִם, שזה אומר שהן בריאות ושלמות לגמרי, וגם שהשנה הראשונה שלהן הסתיימה במלואה. כך עם ישראל מראה שהוא נותן לה׳ את הטוב והשלם ביותר.