הלוויים ששבו לציון לא התרכזו באזור מגורים אחד, אלא התפזרו במרחב שסביב ירושלים. וּמִן הַלְוִיִּם היו קבוצות שנחלקו והתפזרו אנה ואנה, והן קרויות מַחְלְקוֹת. קבוצות אלו התיישבו ברצף גיאוגרפי המשתרע מנחלת יְהוּדָה לְבִנְיָמִין, או שהתחלקו בין נחלות שני השבטים גם יחד. פיזור זה נועד לאפשר ללוויים קרבה למקדש, שכן בימי חלוקת הארץ המקורית ניתנו הערים שבאזורים אלו לכוהנים בלבד. לכן, בתקופת שיבת ציון נאלצו הלוויים לעזוב את עריהם ההיסטוריות הרחוקות, ולהקים לעצמם יישובים וחצרות סביב ירושלים.
נחמיה, פרק י״א, פסוק ל״ו
וּמִ֨ן־הַלְוִיִּ֔ם מַחְלְק֥וֹת יְהוּדָ֖ה לְבִנְיָמִֽין׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.