קרה לכם פעם שהבטחתם לעשות משהו טוב, אבל אחר כך פתאום התחרטתם והיה לכם קשה לקיים? בואו נראה איך נחמיה דואג שהעם באמת יקיים את ההבטחה החשובה שלו.
אחרי שנחמיה מוכיח את האנשים העשירים על כך שלקחו דברים מאחיהם העניים, הם מבינים שטעו ומסכימים מיד לתקן את המעשים שלהם. הם מבטיחים נָשִׁיב, כלומר, נחזיר לעניים את השדות והרכוש שלקחנו מהם. בנוסף, הם אומרים וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ, כלומר, אנחנו מוותרים להם על כל החובות ולא נבקש מהם להחזיר לנו את הכסף. כדי להראות עד כמה הם רציניים, הם מדגישים ואומרים כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר.
למרות שהעם הסכים, נחמיה רוצה להיות בטוח לגמרי שהם לא ישנו את דעתם. הוא קורא לכוהנים ומבקש מהם להשביע את העם, פעולה שנקראת וָאַשְׁבִּיעֵם. נחמיה בוחר דווקא בכוהנים, כי שבועה דרכם נחשבת להרבה יותר חזקה ורצינית. הוא משביע אותם כדי שבעתיד אף אחד לא יוכל להגיד "הסכמתי לוותר רק בגלל שהתביישתי מנחמיה". ברגע שיש שבועה, ההתחייבות היא מוחלטת ואי אפשר לחזור ממנה לעולם.