תארו לעצמכם מנהיג שמוותר על הכסף שמגיע לו, ובמקום זה קונה אוכל לכל העם שלו מהכיס הפרטי שלו! זה בדיוק מה שעשה נחמיה. בכל יום היו מכינים ומבשלים, כלומר נַעֲשֶׂה, כמות אדירה של אוכל עבור האנשים שבנו את החומה: שור אחד, כבשים ועזים מצוינות ובריאות שנקראות בְּרֻרוֹת, וגם ציפורים. בנוסף, פעם בעשרה ימים, כלומר וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים, נחמיה ערך סעודה חגיגית וגדולה שבה חילק לעם המון סוגים של יין בשפע רב.
הייתם חושבים שמנהיג שמוציא כל כך הרבה כסף ידרוש מהעם לשלם לו מיסים, נכון? אבל וְעִם זֶה, למרות כל ההוצאות הגדולות של נחמיה, הוא לא ביקש מהעם להביא לו את לֶחֶם הַפֶּחָה, שזהו מס מיוחד של מזון שהיה מגיע לו לקבל בגלל שהוא היה השליט.
למה הוא ויתר על מה שמגיע לו? התשובה היא כי כָבְדָה הָעֲבֹדָה עַל הָעָם הַזֶּה. נחמיה ראה שהעם עובד קשה מאוד בבניית החומה וגם צריך לשלם מיסים כבדים למלך. הוא הבין שאין להם זמן לעבוד בעבודות הרגילות שלהם כדי להרוויח כסף לקניית אוכל, ולכן הוא התחשב בהם ודאג להם לכל צורכיהם על חשבונו.