במדבר, פרק ט״ז, פסוק ל״ב

כעונש מדויק על תלונתם כלפי הארץ, הבריאה שינתה את פניה כאשר וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ, פתח עצום שהיה מוכן מראש לפורענות, ושאבה אותם מטה אל תוך התהום. האדמה פעלה במדויק וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת־בָּתֵּיהֶם, מונח שאינו מתאר מבנים פיזיים אלא את משפחותיהם של דתן ואבירם. יחד עמם נפלו וְאֵת כׇּל־הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, שהם עבדיו ותומכיו שלקחו חלק במרד, ולפי הגישה המרכזית גם קורח עצמו נבלע ונשרף כאחד כדי שאף קבוצת מורדים לא תתרעם על כך שחמק מגורלה. לבסוף כילתה הפורענות וְאֵת כׇּל־הָרְכוּשׁ, עונש כפול בגוף ובממון המעיד על חומרת עוון המחלוקת, ונועד להבטיח שצדיקים לא ייהנו בעתיד מממון חוטאים, לרבות חפצים שהמורדים רק שאלו מאחרים.