התאגדות קורח ואנשיו אינה סכסוך על תפקידי הנהגה, אלא מרידה ישירה בסמכות האלוהית. משה מזהיר אותם ונשבע כי מחשבתם הרעה לא תתקיים, ומכריז כי לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ אשר נאספים יחד, אתם למעשה הַנֹּעָדִים עַל ה'. מינויו של אהרן לכהונה נעשה בציווי אלוהי, ולכן משה יוצא להגנתו ושואל וְאַהֲרֹן מַה הוּא, כלומר מה פשעו שאתם מתלוננים כִּי תַלִּינוּ עָלָיו, הרי הוא לא התנשא מיוזמתו ולא יכול היה לסרב לשליחות. דברי פיוס ותוכחה אלו נועדו לשכנע את קורח לחזור בו, אך משבחר לשתוק מחשש שיפסיד בוויכוח, עזב אותו משה ופנה לדתן ולאבירם.
במדבר, פרק ט״ז, פסוק י״א
פרשת קרח
לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.