ברגעי ההכרעה של המרד, כאשר הקהל נסוג לאחור מתוך פחד, נותרים מנהיגי המורדים מבודדים באוהליהם. במקום להפגין יראה או כניעה, הם בוחרים להציג חזית משפחתית מתריסה. הניגוד הלשוני בפסוק בין הפועל המבטא תנועה, יָצְאוּ, לבין הפועל המבטא עמידה במקום, נִצָּבִים, מצביע על כך שאין מדובר ביציאה רגילה, אלא בעמידה המבטאת יציבה ונוכחות מכוונת [שפתי חכמים, ברכת אשר על התורה].
חלק מהפרשנים מסבירים כי הם יצאו פשוט כדי לשמוע ולראות לשם מה משה הגיע [בכור שור], או משום שלא פחדו, שכן סברו שמשה רק מזהיר את העם מפני סכנה רוחנית לעולם הבא ולא מפני עונש פיזי מיידי [העמק דבר]. אולם, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במפגן של ביטחון עצמי, חוצפה ומרד פומבי [שד"ל, חזקוני, שטיינזלץ]. הם יצאו בקומה זקופה [רש"ר הירש, אור החיים] כדי להלעיג, לחרף ולגדף את משה ואף את ה' עצמו, בדומה להתייצבותו של גלית הפלשתי [רש"י, מזרחי, גור אריה]. עמידתם נועדה לשדר מסר מתריס: למרות אזהרותיו של משה כי יספו בחטאם, הם נותרים עומדים וקיימים [ביאור יש"ר, שפתי כהן]. תגובה עיקשת זו, גם לנוכח בריחת העם ממִסָּבִיב - כלומר מכל סביבותיהם [נתינה לגר], היא שהוכיחה למשה כי המורדים סבורים שהוא פועל מדעתו ובערמומיות כדי להפחיד את הקהל. משום כך, הבין משה שעליו להכריז על מיתה על־טבעית שתוכיח כי פעל בשליחות ה' [אור החיים].
התייצבות זו לא הייתה של הגברים בלבד. הכתוב מפרט כי גם וּבְנֵיהֶם, שהם הילדים הבוגרים, וְטַפָּם, שהם הילדים והילדות הקטנים [אבן עזרא], לקחו חלק באירוע. בולט בהיעדרו מהפסוק און בן פלת, אשר חזר בו מהמרד וניצל בזכות עצת אשתו [ביאור יש"ר]. לעומת זאת, נשותיהם של דתן ואבירם הפגינו עזות פנים יתרה, עמדו בחזית האוהל, והיו שותפות מלאות לחירופים ולגידופים [ביאור יש"ר, שפתי כהן].
העובדה שהעונש חל גם על הילדים והיונקים מעוררת תמיהה בקרב הפרשנים, שכן בית דין של מטה מעניש רק מגיל בגרות, ובית דין של מעלה מעניש רק מגיל עשרים [רש"י].
גישה אחת מסבירה כי כל המשפחה, לרבות הילדים, יצאה כדי להלעיג ולהשתתף במרד באופן פעיל כקבוצה אחת, ולכן כולם נענשו [ביאור יש"ר, שטיינזלץ].
גישה שנייה רואה בכך עדות לחומרתו יוצאת הדופן של עוון המחלוקת. המחלוקת והגיהנום נבראו יחד, ולכן העונש על מחלוקת אינו גזירה חיצונית שה' מביא על האדם, אלא תוצאה טבעית של עצם המעשה, השואב לתוכו גם את הקטנים. בנוסף, בעלי מחלוקת מתאפיינים בעמידה עיקשת על שורת הדין ללא ויתור, ולכן גם משמיים דנים אותם במידת הדין הקפדנית ביותר, שאינה פוסחת אף על הילדים [שפתי חכמים, גור אריה].
גישה שלישית מציעה כי בשל טבעה של המחלוקת להתפשט במהירות, נגזר על הקטנים למות כעת בעודם זכאים וטהורים, מאשר לגדול לתוך מציאות של חטא ולמות בעתיד כחייבים [משכיל לדוד].