משה רבנו מתעמת עם קורח וחושף את האירוניה והעזות שבעצם המרד, תוך שהוא מצביע על מעמדם הבכיר של המורדים עצמם. טענתו המרכזית של משה היא שקורח ועדתו כבר זכו לקרבה מיוחדת ולתפקידים נשגבים, אך במקום להסתפק בהם, הם מנצלים את מעמדם כדי לדרוש שררה נוספת.
הפרשנים עומדים על כך שהמילה וַיַּקְרֵב מבטאת כאן עליית מדרגה כפולה ומיוחדת. לאחר שהפסוק הקודם ציין את הבדלת שבט לוי מכלל ישראל, פסוק זה מדגיש את הקרבה היתרה של משפחת קהת, משפחתו של קורח, מתוך שאר הלויים. אף על פי שגרשון היה הבכור, ה׳ דילג עליו וקרב דווקא את בני קהת כדי לשאת את ארון הברית וקלי הקודש בכתף [הטור הארוך, אור החיים, מלבי"ם]. בנוסף לכך, המילה אֹתְךָ רומזת לקרבתו האישית של קורח, שהיה גדול המשפחה וראש המשוררים במקדש, ושאר אחיו נסמכו עליו [אור החיים, חזקוני, פענח רזא].
ייחודה של קרבה זו אינו מתבטא רק בעצם הזכות לעבוד במשכן, אלא בבלעדיות שלה. משה מדגיש כי מדובר בשירות שהורחק ונאסר לחלוטין על שאר עדת ישראל, מה שמעצים את החשיבות והקדושה של תפקיד הלויים [רש"י, גור אריה, שפתי חכמים, מזרחי].
יש מן הפרשנים המצביעים על קשר סיבתי ופסיכולוגי בין ההתקרבות למרד. האות ו׳ במילה וַיַּקְרֵב משמשת כעין מילת תנאי או זמן, ומשמעותה: דווקא מפני שכבר הקריב אתכם ה׳ ורומם את מעמדכם, גבה לבבכם ובעקבות זאת וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה [אבן עזרא, ביאור יש"ר]. דרישתם של המורדים לשוויון מעמדי מתגלה כצבועה, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם מעמדם המיוחס, ומסתירה בתוכה שאיפה אישית מובהקת לכוח [ביאור שטיינזלץ].
הדרישה המגולמת במילים גַּם כְּהֻנָּה חושפת את מטרתו האמיתית של קורח. משה מבין שקורח אינו מערער רק על הסדר הקיים, אלא לוטש עיניים ספציפית אל משרת הכהונה הגדולה לעצמו, בעודו מנסה להחזיר את עבודת הכהונה הרגילה לבכורות משאר השבטים שהצטרפו אליו [חזקוני, נתינה לגר]. יתרה מכך, יש הסבורים כי המילה גַּם רומזת לכך ששאיפותיו של קורח לא נעצרו בכהונה, אלא הוא ביקש לעצמו גם את המלכות [פענח רזא]. חתירה זו לשררה נראית תמוהה, שכן טבע העולם הוא שההמונים מתלוננים ומרננים על מנהיגיהם; הלויים כבר חווים את כובד המשא של עמידה לפני העדה לשרתם, ובקשת הכהונה רק תוסיף עליהם ביקורת כפי שיש על נשיאים ומלכים [חתם סופר].
במבט היסטורי רחב, יש המוצאים במילים וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה רמז לעתיד. כשם שכאן דרשו ישראל את הכהונה מתוך מחלוקת, כך לעתיד לבוא, בזמן הגלות, כאשר ישובו ישראל בתשובה ויחפשו את ה׳, הם יבקשו בחזרה גם את עבודת הכהונה שבטלה מהם בגלות, ובזכות כך ייגאלו [קיצור בעל הטורים].