כאשר וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה את דברי המורדים, הוא הזדעזע להבין כי מאחורי טענותיהם מסתתרים קנאה, רצון לשררה והכחשה של שליחותו, וזאת מצד אנשים קרובים ובעלי מעמד. בתגובה לכך וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו מתוך ייאוש ובושה, שכן לאחר שורת חטאים קודמים של העם כלו כוחותיו והוא התבייש לבקש שוב סליחה מאת ה'. לצד זאת, הנפילה שימשה גם כביטוי של ענווה והכנעה מול הטענות על התנשאותו, וכהכנה לתפילה ולקבלת מענה אלוהי, מתוך הבנה שרק ה' יכול להוכיח את אמיתות שליחותו. הפעולה מתוארת בלשון יחיד משום שאהרן, שעיקר המחלוקת כוונה נגד כהונתו, בחר לשתוק בענווה ולהותיר למשה את המערכה.
במדבר, פרק ט״ז, פסוק ד׳
פרשת קרח
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.