וכל ישראל אשר סביבותיהם, שעמדו מסביב למקום שבו נבלעו קורח ועדתו, נסו וברחו בבהלה. הם נסו לקולם, שילוב של קול הרעם האדיר של האדמה הנבקעת יחד עם זעקות השבר של האנשים שנפלו חיים אל התהום. מתוך בטן האדמה נשמעו החוטאים כשהם זועקים לעזרה ומתוודים כי משה אמת ותורתו ניתנה מפי ה'. בתחילה הקהל דווקא רצה להתקרב אל הקול כדי להאזין לווידוי ולהפיק לקחים, אך כאשר ראו את אש השאול העולה מן הבקיעה, ברחו בחרדה כי אמרו פן תבלענו הארץ. מנוסתם המבוהלת נבעה מהחשש שפי האדמה ימשיך לשאוף ולבלוע אנשים נוספים בזה אחר זה כמו מגפה מתפשטת.
במדבר, פרק ט״ז, פסוק ל״ד
פרשת קרח
וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.