תארו לעצמכם שאתם עומדים במדבר, ופתאום מול העיניים שלכם קורה פלא עצום והאדמה פשוט נפתחת. בני ישראל אשר סביבותיהם, כלומר האנשים שעמדו מסביב והסתכלו על מה שקרה לקורח והחברים שלו, נבהלו מאוד. התגובה המיידית שלהם הייתה שהם נסו, שזה אומר ברחו משם במהירות. הסיבה שהם ברחו הייתה לקולם, בגלל הקולות שהם שמעו. אלו לא היו סתם קולות, אלא הצעקות של קורח והאנשים שלו, שברגע האחרון הבינו את הטעות שלהם. הם צעקו בקול גדול והודו שוב ושוב: "משה אמת והתורה של ה' אמת!". למרות שהם שמעו את ההודאה הזו, בני ישראל פחדו מאוד וברחו, כי הם אמרו לעצמם פן תבלענו הארץ. הם חששו שהפתח באדמה ימשיך לגדול עוד ועוד וישאב פנימה אנשים נוספים בזה אחר זה. מהסיפור הזה אנחנו לומדים אזהרה חשובה לדורות, עד כמה צריך להיזהר ולהתרחק ממריבות ומחלוקות, שיכולות לגרום לנזק גדול כל כך.
במדבר, פרק ט״ז, פסוק ל״ד
פרשת קרח
וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.