תארו לעצמכם שחבר כועס עליכם מאוד ואפילו מתנהג אליכם לא יפה, ופתאום הוא נקלע לצרה גדולה. האם הייתם ממהרים לעזור לו? זה בדיוק מה שמשה ואהרן עושים. בני ישראל מרדו בהם, ופתאום התחילה מחלה קשה במחנה. במקום לכעוס או להיעלב, משה ואהרן ממהרים להציל את העם מתוך אהבה גדולה אליהם, כי הצלת חיים דוחה הכול.
משה אומר לאהרן: קַח אֶת הַמַּחְתָּה, כלומר קח את הכלי המיוחד שבו הקטרת אתמול. הוא מבקש ממנו לקחת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, אש קדושה מהמזבח החיצוני ולא סתם אש רגילה, וְשִׂים קְטֹרֶת, את אותה קטורת רגילה שמקריבים בכל יום. למה דווקא קטורת? בני ישראל פחדו מהקטורת וחשבו שהיא מסוכנת בגלל מה שקרה קודם לכן, אבל משה רצה ללמד אותם שהקטורת עצמה לא פוגעת באיש. להפך, כשהיא נמצאת בידיים של אהרן, הכהן שה' בחר בו, היא מביאה חיים ועוצרת מחלות. משה גם ידע סוד מיוחד שגילה כשעלה לשמיים לקבל את התורה, ולפיו הקטורת מסוגלת לעצור מגפות.
משה מזרז את אהרן ואומר לו וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה, רוץ מהר עם המחתה אֶל הָעֵדָה, אל האנשים שנמצאים בסכנה. הריצה המהירה נועדה גם כדי שהעם יבין שההצלה מגיעה מאת ה'. המטרה היא וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, עשן הקטורת ישמש כמו מגן שיחצוץ וישמור על העם. משה רצה שדווקא אהרן יעשה זאת, כדי שכולם יראו שאהרן אוהב אותם ורוצה בחיים שלהם. משה מסביר לאהרן שצריך למהר כִּי יָצָא הַקֶּצֶף, גזר הדין יצא, וגם הֵחֵל הַנָּגֶף, המחלה כבר התחילה לפגוע באנשים. אהרן לא חושב על הכבוד שלו, אלא רץ באומץ לתוך ההמון כדי להציל את כולם.