קרה לכם פעם שנבהלתם ממשהו כל כך עוצמתי, עד שפחדתם אפילו להתקרב אליו? זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל. אחרי שרשרת של אירועים קשים, נפל על העם פחד גדול מאוד מפני הקדושה של המשכן. הם פונים אל משה, הפעם לא כדי להתלונן או לריב, אלא מתוך עצב עמוק וייאוש.
הם זועקים זעקה שמורכבת משלוש מילים, וכל מילה מזכירה אירוע קשה אחר שקרה להם לאחרונה. הם אומרים גוענו, מילה שמתארת את האנשים שמתו באש. לאחר מכן הם צועקים אבדנו, כשהם נזכרים באנשים שנבלעו באדמה ואבדו מתוך הקהל. לבסוף הם קוראים כֻּלָּנוּ אבדנו, מתוך תחושה קשה שאחרי המגפה שהייתה, העם הולך ומתמעט כאילו לא יישאר מהם איש.
הפחד העצום הזה נבע מחוסר הבנה. בני ישראל עדיין לא ידעו בדיוק מהם הכללים של המשכן. הם חשבו שכל מי שרק יתקרב אליו, אפילו כדי לשמור עליו, ייפגע מיד. הם לא ידעו שהסכנה קיימת רק עבור מי שאינו כוהן ומנסה לעשות את עבודת הקודש עצמה בכוונה. הקדושה של המשכן דומה קצת לאש, היא מחממת ומאירה, אבל צריך לדעת איך לגשת אליה נכון. ברגע שהם ילמדו את הכללים המדויקים, הם יבינו שאין להם סיבה לפחד כל כך.