במדבר, פרק כ״א, פסוק י״ב

לאחר שעזבו את תחנתם הקודמת בעיי העברים, בני ישראל התקדמו צפונה במסע של חציית גבולות אל עבר העמקים התחתונים. הניסוח החריג מִשָּׁם נָסָעוּ רומז כי התקדמות זו נעשתה ביוזמתם העצמאית לאחר הסתלקות ענני הכבוד, והם ירדו מההרים וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד. עמק זה, שבו זרמו מים והוא נקרא על שם הזרדים שצמחו בו, מזוהה עם המקום שנקרא מאוחר יותר דיבון גד, או לחלופין מוזכר כאן כנהר כהקדמה לסיפור הבאר שיבוא בהמשך. בחניה זו הורה להם ה' שלא לכבוש את ארץ עמון או להפחיד את יושביה בזכות צניעותה של אמם הקדמונית, אלא להפנות את כוחם ללחימה באמורי.