במדבר, פרק כ״א, פסוק י״א

בני ישראל המשיכו במסעם, וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים, לאחר שהקיפו את גבולות אדום ומואב ופנו צפונה. שם התחנה מעיד על אופי האזור, שכן המילה בְּעִיֵּ֣י מתארת חורבות וארץ שוממה ש"טואטאה" מיושביה, או לחלופין אזור מבודד ומרוחק בדומה לאי. התוספת הָֽעֲבָרִ֗ים מציינת שזהו נתיב מעבר לכיוון ארץ כנען, אשר שימש כנקודת הגבול המפרידה בין מואב לאמורי, בין אם מדובר בגבול עכשווי ובין אם בגבול היסטורי קדום. תחנה זו שכנה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב, כלומר במקום הנשקף אל מול הארץ, והיא מוקמה ממש בתוך חלקה המזרחי, כפי שמדגישות המילים מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ.