ה' מורה למשה להכין בעצמו דמות של דבר שורף, ואומר לו עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף כדי להמחיש לעם את הפגיעה בכבוד הנביא ולהזכיר להם שחטאו בדיבור שורף של לשון הרע. משה מצטווה להגביה את הדמות, וְשִׂים אֹתוֹ עַל־נֵס, כלומר להציבה על עמוד גבוה ובולט לעין שיהווה מופת פלאי להשגחה. סגולה זו נועדה לרפא את כׇּל־הַנָּשׁוּךְ, בין אם הוכש על ידי נחש ובין אם נפגע מחיות אחרות. בניגוד לטבע שבו התבוננות בגורם המזיק מעוררת חרדה ממיתה, כאן נקבע שמי שנפגע וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. הריפוי אינו מתרחש מעצם הראייה הפיזית, אלא מכך שההסתכלות כלפי מעלה מעוררת את האדם לשעבד את ליבו לה', לחדול מתלונותיו ולהכיר בהשגחתו התמידית.
במדבר, פרק כ״א, פסוק ח׳
פרשת חקת
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.