לקראת הכניסה לארץ מובאת עדות להצדקת כיבושי ישראל ולחסדי ה', המצוטטת מתוך בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' שהוא חיבור היסטורי עתיק שאבד או אסופת שירות וסיפורים שבעל פה על ניצחונות ה'. הכתוב מזכיר אֶת וָהֵב, עיר גבול או ביטוי שבח על מה שהעניק ה' לישראל, שנכבשה בְּסוּפָה, כלומר בסערה ובעוצמה פתאומית, בקצה המדבר או כהמשך לנסים שאירעו בים סוף. ציטוט תוואי השטח, וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן, בא להוכיח גיאוגרפית שעם ישראל עבר רק בשטחים מותרים ולא פלש לנחלת מואב. במקביל התרחש בנחלים אלו נס נסתר כאשר ה' מחץ למוות בין ההרים אויבים רבים שהסתתרו במערות כדי לארוב לעם. מי הבאר שטפו את שרידי האויבים אל מחנה ישראל, וכך נחשפה ההצלה שהובילה את העם לשירת הודיה.
במדבר, פרק כ״א, פסוק י״ד
פרשת חקת
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.