במדבר, פרק כ״א, פסוק כ״א

משה והעם, הנחשבים למהות אחת ולכן הכתוב מציין וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל, יזמו פניית שלום ושלחו מַלְאָכִים, כלומר שליחים, אֶל־סִיחֹן מֶלֶךְ־הָאֱמֹרִי לֵאמֹר. מטרת הפנייה הייתה אסטרטגית: להפוך את המלך החזק באזור למס עובד, וכך להטיל אימה על שאר עמי כנען ולאפשר לכל השבטים להתיישב יחד ממערב לירדן. לצד זאת, יש הרואים בשליחות תחבולה צבאית שנועדה להתגרות בסיחון ולמשוך אותו החוצה מעריו המבוצרות אל שדה הקרב, כדי לחסוך מהעם מלחמת מצור קשה. אף על פי שהפנייה נעשתה ביוזמת משה מתוך רדיפת שלום, ה' כיוון את המהלכים מאחורי הקלעים וחיזק את לבו של סיחון לצאת למלחמה. התערבות נסתרת זו נועדה לכבד את משה בניצחון צבאי לפני מותו, ולהעניק לעם הצלחה בדרך טבעית.