בני יִשְׂרָאֵל פורצים בשירת הודיה על הבאר שהצילה אותם ממוות בצמא, ומתקנים בכך את תלונותיהם הקודמות. הם שרים אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת דווקא כעת, משום שמי הבאר חשפו נס נסתר כשהעלו את דם האמוריים שארבו לעם. משה נעדר מן השירה משום שהמים היו הסיבה לעונשו, ובעקבותיו נעדר ממנה גם שמו של ה'. העם קורא עֲלִי בְאֵר, כציווי למי התהום לעלות מעצמם ללא צורך בחפירה, או כדי להציג את הוכחות הנס. המילים עֱנוּ לָהּ מזמינות את הציבור להרים קול ולשורר בתודה, במתכונת של מקהלה שבה העם ענה לפזמון החוזר.
במדבר, פרק כ״א, פסוק י״ז
פרשת חקת
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.