במדבר, פרק כ״א, פסוק כ״ט

קריאת הקינה אוֹי־לְךָ מוֹאָב מבטאת את מפלתו המוחלטת של העם ואת התוצאה הראויה למעשיו, כאשר האומה שנקראה עַם־כְּמוֹשׁ על שם אלילה נטרדה מן העולם ועליה נאמר אָבַדְתָּ. התבוסה המחישה את חוסר האונים של האליל אשר נָתַן והפקיר את מאמיניו, אף שיש המייחסים מסירה זו לה' או להנהגת מואב עצמה. גורל העם התפצל כאשר בָּנָיו הגברים נסו על נפשם ונותרו פְּלֵיטִם, בעוד וּבְנֹתָיו שלא יכלו להימלט נלקחו בַּשְּׁבִית ונמסרו לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן. חלוקה זו מעצימה את האסון, שכן דווקא הגברים שניצלו נותרו באיסורם ההלכתי להשתלב בעתיד בישראל, ואילו הנשים שממילא מותרות בגיור נלקחו לשבי.