סדר הנחלה ממשיך לעלות במעלה עץ המשפחה במקרה שבו אדם נפטר ללא צאצאים. המילה אַחִים אינה מכוונת לזכרים בלבד, אלא מבטאת קרבת אחוה הכוללת גם אחיות. לכן, אם אין לנפטר אחים זכרים, אחיותיו קודמות בירושה לאחי האב [תורה תמימה].
אף על פי שהכתוב עובר ישירות מהאחים לדודים, קיימת חוליה מקשרת שאינה מוזכרת במפורש והיא אביו של הנפטר. אם האב עדיין בחיים, הנחלה עוברת אליו והוא קודם לאחיו [תורה תמימה, ברכת אשר].
כאשר האב אינו בחיים, מעבר הנחלה לַאֲחֵי אָבִיו מתבצע למעשה על ידי כך שהירושה שבה תחילה אל אבי האב (הסבא), וממנו היא מונחלת לבניו, שהם דודיו של הנפטר [רלב"ג]. ההדגשה על קרובי האב נובעת מכך שרק משפחת האב נחשבת ל"משפחה" לעניין ירושה, בעוד קרובים מצד האם אינם נכללים בהגדרה זו. משום כך, אחים מצד האב יורשים זה את זה גם אם נולדו לאימהות שונות [תורה תמימה].