משה מציב לשבטים תנאי כפול באומרו אִם־תַּעֲשׂוּן אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה ולאחר מכן אִם־תֵּחָלְצוּ, כדי להפוך את הבטחתם להתחייבות מיידית כלפי ה'. הוא מתקן את תפיסתם ומבהיר כי עליהם לצאת לקרב לִפְנֵי יְהֹוָה מתוך רצון למלא את ציוויו, ולא רק מתוך אחווה לאומית וביטחון בכוחם הצבאי. הדרישה שתֵּחָלְצוּ אינה מתייחסת רק להתחמשות הפיזית של חלוצי הצבא, אלא גם להתעצמות רוחנית שתהפוך את המערכה לניסית ותבטיח את השגחת ה' על משפחותיהם שיישארו מאחור. לבסוף, היציאה לַמִּלְחָמָה מחייבת אותם להשלים את המשימה במלואה וללכוד את הערים בפועל, עד שכל הארץ תיכבש ואחיהם לא ייוותרו לבדם בחזית.
במדבר, פרק ל״ב, פסוק כ׳
פרשת מטות
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.