לאחר תוכחתו של משה, מקבלים עליהם בני גד וראובן את התנאי לעבור את הירדן חמושים, והפועל בלשון יחיד וַיֹּאמֶר מלמד שענו בקול מאוחד כאיש אחד או באמצעות נציג משותף. בהצהרתם עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה, שמשמעותה "אנו נעשה כפי שאתה מצווה", הם מבטאים יראה והכנעה מוחלטת למשה כעבדים לאדונם, ומקבלים את דבריו כגזירת מלך ולא כהסכם משפטי רגיל. הסכמה זו מעידה שהפנימו את התוכחה, הציבו את הדאגה למשפחה לפני הרכוש, והבינו שמטרתם היא להילחם לשם ה'. בשלב זה הם עדיין סברו שמדובר בהוראה אישית של משה, ורק בהמשך הבינו שזהו ציווי ישיר מאת ה'.
במדבר, פרק ל״ב, פסוק כ״ה
פרשת מטות
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.