משה משחזר באוזני העם את חטא המרגלים, ומתאר את המסלול שעברו ואת ההשפעה ההרסנית של דבריהם על מורל האומה.
בבואו לתאר את תחילת מסעם, משה אומר וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל. תיאור זה מציג את השתלשלות האירועים כפי שקרתה באמת מבחינה כרונולוגית, שכן נחל אשכול היה בדרום הארץ וסמוך למקום תחילת מסעם, ולכן היה התחנה הראשונה שאליה הגיעו [העמק דבר]. השימוש בפועל וַיַּעֲלוּ מתייחס לכיוון הגיאוגרפי של הליכתם [אבן עזרא]. מבחינה כתיבית, המילה אֶשְׁכּוֹל מופיעה כאן בכתיב מלא, בניגוד למספר מקומות אחרים בתורה שבהם היא נכתבת בכתיב חסר [מנחת שי].
לאחר שהמרגלים הגיעו למקום, וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ, והיא לא מצאה חן בעיניהם. כתוצאה מכך, וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא, כלומר הם הניאו את לב העם וגרמו לאחיהם לסרב ולהירתע מכניסה אל הארץ שה' נתן להם [ביאור שטיינזלץ].