רשימת הערים שהקימו בני שבט גד נחתמת בתיאורן כערי מבצר וגדרת צאן. הפרשנים מתמודדים עם קושי העולה ממבנה הפסוקים: בתחילת תיאור מעשי השבט נאמר "ויבנו", אך אם ערים אלו כבר עמדו על תילן כמבצרים, מה היה צורך לבנות אותן מחדש.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שיש לקרוא את סוף הפסוק כאילו הוא מחובר לתחילת העניין, בדרך של שינוי סדר הכתוב. כלומר, בני גד לא כבשו ערים מבוצרות מוכנות, אלא הם בנו את הערים הללו במטרה שיהפכו להיות ערי מבצר וגדרת צאן [רש"י, שפתי חכמים, מזרחי, גור אריה]. למעשה, חלק מהמקומות הללו היו ערים קיימות, ובני גד שיפצו אותן והתאימו אותן למגורי משפחותיהם, תוך הצבת משמר צבאי קטן [ביאור שטיינזלץ].
לצד ההסבר המעשי, ישנה ביקורת רעיונית על עצם ההחלטה להקים ערי מבצר. לאחר הניצחונות המוחצים על המלכים סיחון ועוג, בני גד לא היו אמורים לחשוש ולהסתגר מאחורי חומות. צעד זה נתפס כתחילתו של מנהג שלילי שבו בוחרים להסתגר במבצרים במקום לגרום לאויבים לחשוש ולהסתגר, תופעה שנמשכת לאורך הדורות [ברכת אשר].