במדבר, פרק ל״ב, פסוק ה׳

פרשת מטות

Numbers 32:5Sefaria

וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃

בני גד ובני ראובן מציגים בפני משה את בקשתם הרשמית להתיישב בעבר הירדן המזרחי. מאחורי בקשה זו מסתתרת תוכנית עמוקה, שכן הישארותם מחוץ לארץ ישראל היוותה למעשה עונש על כך שלא זכו להיכנס אליה. עם זאת, ה' בחסדו כיסה את קלונם ונטע בליבם את הרצון לבקש את השטח מרצונם החופשי, כך שהדבר ייראה כבקשה תמימה ולא כגירוש [פני דוד].

הפסוק נפתח בחזרה על המילה וַיֹּאמְרוּ, המעידה על הפסקה בדיבורם. לאחר שהציגו את דברי הפתיחה שלהם, הם היססו ולקחו רגע כדי לאסוף את מחשבותיהם מתוך חשש כיצד תתקבל בקשתם החריגה [אור החיים, רש"ר הירש]. גישה אחרת מסבירה שהחזרה על המילה נובעת פשוט מאריכות דבריהם [אבן עזרא].

הם מבקשים יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, כלומר, כיוון שהארץ מתאימה לצורכיהם, הם מבקשים להסתפק בה ולהפוך אותה לנחלתם הבלעדית, במקום שתישאר כשטח מרעה ציבורי שיחולק בין כלל שבטי ישראל [ביאור שטיינזלץ, העמק דבר].

הפרשנים עומדים על קושי דקדוקי בבקשה זו, שכן הפועל יֻתַּן מנוסח בלשון זכר, ואילו המילה ארץ היא בנקבה. יש המסבירים כי התורה מתייחסת לעיתים לעצמים דוממים גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה [אבן עזרא, חזקוני, אבי עזר]. גישה לשונית אחרת מציעה שהמילה "הארץ" אינה הנושא של הפועל הסביל, אלא מושא של פועל סתמי, והמשמעות היא "שתהיה נתינה של הארץ" [ברכת אשר על התורה]. מעבר לעניין הלשוני, הבחירה במילה יֻתַּן (שתהיה נתינה) במקום "תיתן" (שאתה תיתן), נובעת מהבנתם שהענקת נחלה דורשת הסכמה רשמית רחבה – בין אם בסמכותו של משה כמלך, ובין אם בהסכמת אלעזר הכהן ונשיאי העדה [אור החיים].

חציה השני של הבקשה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, מבטא את רצונם להישאר בעבר הירדן לצמיתות. הם טוענים כי אם משה לא יעניק להם את שטח המרעה הראוי להם, הוא למעשה עוקר את נחלתם הטבעית ממקומה [אור החיים].

הפרשנים חלוקים באשר למניע מאחורי סירובם לחצות את הירדן. יש המבארים כי השבטים ניסו להסיר מעליהם כל חשד של פחדנות או חיפוש נוחות. הם הבהירו כי אין להם עניין לחצות את הירדן רק כדי לחזור בחזרה, שכן מקומם הטבעי הוא כאן עם מקניהם. יתרה מכך, הם הציגו את בקשתם כטובה לכלל ישראל, שכן הישארותם תקל על העומס בחלוקת הנחלות בתוך ארץ כנען [אור החיים]. לעומת זאת, פרשנים אחרים סבורים כי הם אכן ביקשו לפטור את עצמם כליל מההשתתפות במלחמות הכיבוש. לתפיסתם, כשם שה' כבש עבורם את עבר הירדן בדרך נס, כך הוא יילחם עבור שאר העם בארץ כנען, ואין כל צורך בעזרתם הצבאית [אור החיים, מלבי"ם, העמק דבר].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.