בני גד ובני ראובן פונים למשה ומסבירים כי האזור בעבר הירדן, אותו הם מתארים בתור הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, הוא שטח שה' הכה את יושביו וכבש עבור העם. מכיוון שזוהי אֶרֶץ מִקְנֶה, היא מהווה אזור מרעה אידיאלי ומתאימה להם במיוחד לאור העובדה שיש ברשותם צאן ובקר רבים. דבריהם מסתיימים בפתאומיות במילים וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה, ועצירה זו מלמדת כי בקשתם המקורית התמקדה בקבלת זכויות רעייה בלבד. משה אכן הסכים לכך, אך הדבר אינו מפורש בתורה משום שבהמשך הם הרחיבו את בקשתם לקבל את האזור כאחוזה קבועה לדורות.
במדבר, פרק ל״ב, פסוק ד׳
פרשת מטות
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהֹוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.