במדבר, פרק ל״ב, פסוק ב׳

השבטים וַיָּבֹאוּ אל אוהל מועד כדי לבקש רשות להתיישב בעבר הירדן, מתוך אמונה שניצחון ה' באזור מייעד אותו לצרכיהם הכלכליים. הם פנו אל כלל ההנהגה וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה כדי להשיג את ההסכמה המשולשת של השלטון, ה' והעם לחלוקת נחלות, או מתוך חשש שיצטיירו כמוותרים על הארץ ולכן פנו בלשון רכה לֵאמֹר. אף על פי שראובן הוא הבכור, בְנֵי גָד מוזכרים לפני וּבְנֵי רְאוּבֵן משום שיזמו את הרעיון והיו הלוחמים שיובילו את הכיבוש, אם כי יש הרואים בכך ביטוי לגאווה על עושרם או לבושה רוחנית. למרות החשש שמדובר בחזרה על חטא המרגלים, מטרתם העמוקה הייתה לתקן את החטא, לממש את ההבטחה שניתנה לאברהם ולקדש את שם ה' באזור.