אדם המכה את חברו למוות באמצעות חפץ מעץ נחשב לרוצח במזיד רק אם החפץ הוא בעל גודל ויכולת ממשית להרוג, כפי שמדגישות המילים אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ. הציון אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד מתאר מצב שגרתי, אך הדין חל על כל חתיכת עץ, בין אם היא מוחזקת ביד ובין אם הושלכה מרחוק. כדי להרשיע ברצח, בית הדין בוחן לא רק את החפץ אלא גם את עוצמת המכה, את רגישות האיבר הנפגע ואת כוחם הפיזי של המעורבים. תנאי הכרחי נוסף הוא שהמוות ייגרם באופן ישיר ממעשה התוקף, בניגוד לגרימת מוות עקיפה שאינה מאפשרת ענישה בידי בית דין אלא מסורה לידי ה'. כאשר מתקיימים תנאים אלו של פגיעה ישירה וקטלנית, קובע הכתוב באופן מוחלט כי רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ.
במדבר, פרק ל״ה, פסוק י״ח
פרשת מסעי
א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.