הריגת אדם בְּאֶבֶן יָד, כלומר באבן שניטלת ומוחזקת בכף היד, נחשבת לרצח בזדון רק לאחר חקירה משפטית מדוקדקת של נסיבות האירוע. על בית הדין לוודא תחילה שמדובר באבן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ, שיש בה משקל וגודל המספיקים כדי להרוג אדם, בניגוד לכלי ברזל שממיתים בכל גודל. בנוסף לכך, נדרשת מערכת של אומדנות הכוללת את בחינת מקום הפגיעה בגוף, המרחק שממנו נזרקה האבן ועוצמת המכה ביחס לכוחם הפיזי של המכה והקורבן, כדי לוודא שהפגיעה הייתה קטלנית באופן מוחלט וברור. כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, נקבע כי רֹצֵחַ הוּא ועל כן מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ, דין החל גם במקרים שבהם המוות נגרם בדרכים עקיפות כגון גלגול סלעים.
במדבר, פרק ל״ה, פסוק י״ז
פרשת מסעי
וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.