כשאתם מתכננים לבנות עיר חדשה, על אילו דברים תצטרכו לחשוב כדי שיהיה לתושבים נעים לגור בה? כשבני ישראל נתנו ללויים ערים משלהם, הם דאגו לכל הצרכים שלהם בצורה מדויקת.
התורה קובעת שהערים עצמן ניתנו לָשָׁבֶת, כלומר הן נועדו אך ורק למגורים של הלויים, ואי אפשר לשנות את המטרה שלהן ולהפוך אותן לשטח ריק. אבל מסביב לכל עיר היה גם שטח פתוח שנקרא מגרש. השטח הזה נועד לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, שזה בעצם המקום לבעלי החיים שלהם: הבהמות ששימשו לרכיבה או לסחיבת משאות, וגם הרכוש שהוא העדרים של הכבשים והפרות שצריכים מקום פתוח כדי לרעות בו.
בנוסף, המגרשים נועדו וּלְכֹל חַיָּתָם. הכוונה הפשוטה היא לכל מה שהלויים צריכים כדי לחיות בבריאות ובנוחות ביומיום. למשל, בשטחים האלו הם יכלו לגדל פירות וירקות כדי ליהנות מהם כשהם ממש טריים, או להשתמש במקום כדי לכבס את הבגדים שלהם, שזה דבר חשוב מאוד לשמירה על הבריאות והניקיון. המילה הזו גם מלמדת אותנו שהשטחים האלו נועדו אך ורק לצרכי החיים, ולכן היה אסור לקבור שם אנשים. הכל תוכנן כדי לתת ללויים סביבת חיים בריאה, מסודרת וטובה.