יצא לכם פעם לפספס אירוע ממש חשוב ולשמוח כשהבנתם שיש לכם הזדמנות שנייה להשתתף בו? התורה נותנת כאן הזדמנות שנייה ומיוחדת למי שלא הצליח להקריב את קורבן הפסח במועד הרגיל. אם אדם היה טמא ולא יכול היה להיכנס למשכן כדי לאכול מהקורבן, הוא מקבל תאריך חדש, בדיוק חודש לאחר מכן. התאריך הזה חל בחודש אייר, שהוא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. ההזדמנות הזו נקראת "פסח שני", אבל היא קצת שונה מחג הפסח הרגיל. בפסח שני שומרים רק על המצוות שקשורות לקורבן עצמו ולאכילה שלו. למעשה, מותר אפילו להחזיק חמץ בבית באותו הזמן, וזה לא נחשב ליום טוב רגיל.
התורה מסבירה איך בדיוק צריך לאכול את הקורבן ואומרת שיש לאכול אותו יחד עם מַצּוֹת, כלומר לחם שלא תפח. הפסוק משתמש במילים עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, ומתוך המילה עַל למד הלל הזקן שצריך לעשות מעין כריך, ולעטוף את בשר הקורבן יחד עם המצה והמרור כדי לאכול את כולם יחד בבת אחת. חכמים אחרים חשבו שאפשר לאכול כל דבר בנפרד, ולכן היום אנחנו נוהגים קודם לאכול כל דבר בנפרד, ולאחר מכן לאכול אותם כרוכים יחד, כדי לזכור את המנהג המיוחד של הלל.