משלי, פרק כ״ו, פסוק י״ט

כמו אדם חסר אחריות היורה חצים קטלניים, כֵּן אִישׁ אשר רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ ופוגע בו פגיעה הרסנית, בין אם בדיבור, בנזק הדרגתי לגוף ולרכוש או בהדחה לדרך רעה. כאשר הנפגע מתחיל לחשוד, הרמאי ממהר להתגונן וְאָמַר להצדקתו הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי. בכך הוא מנסה להציג את מעשיו כהלצה או כמבחן בלבד, וטוען שלא התכוון באמת להסב נזק. אולם, טענת הצחוק אינה אלא תחבולה שנועדה להרדים את ערנותו של הקורבן ולגרום לו לבטוח בפוגע. מטרת ההסוואה היא להפיל את החבר ברשת של תרמית חמורה הרבה יותר בהזדמנות הראשונה שתיווצר.