אדם המפגין כלפי חוץ אהבה אך מסתיר כוונות זדוניות, נמשל לפסולת של כסף מזויף, כֶּסֶף סִיגִים, אשר מְצֻפֶּה עַל־חָרֶשׂ, כלומר מחפה כלי חרס פשוט. כשם שהכלי נראה נוצץ מבחוץ אך מסתיר חומר זול שייחשף לבסוף מבעד לסדקי הציפוי, כך אדם בעל לֶב־רָע מסתיר את מרמתו תחת מסווה חיצוני המפיל אנשים בפח. מסווה זה מתבטא באמצעות שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים, היכולות לתאר דיבור מתוק ונלהב, רדיפה אחר אנשים בדברי חנופה, או דווקא שפתיים הקפוצות בשתיקה שמטרתה להסתיר את הרשעות הפנימית.
משלי, פרק כ״ו, פסוק כ״ג
כֶּ֣סֶף סִ֭יגִים מְצֻפֶּ֣ה עַל־חָ֑רֶשׂ שְׂפָתַ֖יִם דֹּלְקִ֣ים וְלֶב־רָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.