קללה שהוטחה באדם ללא הצדקה אינה פוגעת בחף מפשע, אלא מתנהגת כַּצִּפּוֹר הנודדת ממקומה וכַּדְּרוֹר החופשי לעוף למרחקים. לפי הכתיב לא תָבֹא, ה' מונע מקִלְלַת חִנָּם לחול והיא מתנדפת באוויר מבלי למצוא מנוח, ואילו לפי הקרי לוֹ תָבֹא, הקללה שבה אל המקלל עצמו כשם שעופות אלו חוזרים תמיד אל קנם. פגיעתה החוזרת עשויה להיות מיידית כציפור שיוצאת לָנוּד לזמן קצר, או להתעכב כדרור שנוטה לָעוּף זמן רב באוויר. עם זאת, יש להישמר מכוחן של מילים, שכן קללה היוצאת מפי צדיק עלולה להזיק גם אם נאמרה ללא סיבה.
משלי, פרק כ״ו, פסוק ב׳
כַּצִּפּ֣וֹר לָ֭נוּד כַּדְּר֣וֹר לָע֑וּף כֵּ֥ן קִֽלְלַ֥ת חִ֝נָּ֗ם (לא) [ל֣וֹ] תָבֹֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.